מוצרים פנסיונים

החיסכון הפנסיוני עוסק בהעברת כסף על פני זמן.
כאשר אנו נכנסים למעגל העבודה, אנו חיים מההכנסה אותה אנו מייצרים באופן שוטף דרך עבודה או בצורה פאסיבית.
עלינו לזכור כי בשלב מסויים בחיינו נפסיק לעבוד. בשלב זה הכנסותינו יגיעו ממקורות פאסיבים כגון נכסי  נדל"ן מניבים וכדומה , וכן נשתמש בחסכונות אשר נצבור במהלך חיינו. לחסכונות אלה המשמשים את הבטחת עתידנו ניתן לקרוא חסכונות ארוכי טווח. אפיקי החיסכון הפנסיוני הם מוצרי חיסכון ארוך טווח, אשר תחת פיקוח וחקיקה ממשלתית , מסייעים לנו להיערך לרגע הפרישה בצורה כזו, שנוכל להמשיך לחיות ברמה מספקת לכל הפחות , אך לנסות להגיע ליכולת צריכה העונה על מבוקשנו.
בתכנון הפנסיוני עלינו לקחת בחשבון כי ישנה מגמה מתמשכת של עליה בתוחלת החיים. החדשות  הטובות הן שצפויות לנו לנו ככל הנראה שנים רבות להנות מחיינו לאחר הפרישה. החדשות הרעות הן כי יהיה עלינו להכין עתודות פיננסיות גבוהות יותר.
כיום קיימים מספר כלי חיסכון פנסיוני כגון קופות גמל , קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים ועוד. לכל אחד מהכלים ישנם יתרונות וחיסרונות. בין הסוגיות עליהן יהיה עלינו להחליט עולות נקודות כמו ,מהי הקצבה אליה נרצה להגיע, האם נרצה קצבה מובטחת, איזה סכום נרצה לקבל כסכום חד פעמי, אילו כיסוי ביטוח נרצה בעודנו עובדים ,אילו כיסויים נרצה כפנסיונרים, האם נרצה קצבה לשאירים, ועוד הרבה החלטות נוספות.
אין ספק שהמציאות הפנסיונית היום מורכבת מאשר בעבר. מי מאיתנו שיחל לחסוך בגיל מוקדם ככל שניתן ויפעל על פי תוכנית מסודרת וארוכת טווח יעלה באופן משמעותי את סיכוייו להגיע לפרישה בצורה הטובה ביותר שביכולתו.
מכאן נובעת חשיבותם העולה של בעלי הרשיונות בתחום הפנסיוני, היועצים, המשווקים וסוכני הביטוח. על החוסכים למצוא את הפונקציה הנכונה בעבורם. לטעמי, שני הקריטריונים הראשונים במעלה הם אתיקה ומקצוענות.
על המוצרים הפנסיונים תוכלו לקרוא בהרחבה בעמודי המוצרים שבאתר.
כמו כן ניתן ליצור קשר בעמוד צור קשר במידה ועולות שאלות נוספות.

 
 

קופת גמל היא תוכנית חיסכון לטווח ארוך , שנועדה לצבירת כספים שניתן יהיה למשוך בזמן עתידי.

בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, קופת גמל היא שם כולל לקבוצת מכשירי חסכון פנסיוניים לטווח בינוני או ארוך. בין המוצרים ניתן למנות קופת גמל לתגמולים, קרן השתלמות, קרן מחלה, פיצויים, קצבה ועוד. עם זאת, המינוח "קופת גמל", משמש כמינוח העממי ל"קופת גמל לתגמולים".

המשקיע בקופת הגמל (לתגמולים) מכונה "עמית", והוא יכול להיות חוסך עצמאי, המצטרף אל קופת הגמל בלי קשר לעבודתו, או עמית שכיר שתשלומיו לקופת הגמל מבוצעים בידי מעסיקו. יצוין כי מדינת ישראל מעודדת חיסכון בקופות גמל ומעניקה זיכוי וניכוי במס לחוסכים. הכספים אשר השקיע העמית בקופת הגמל לפני שנת 2006 ניתנים למשיכה לפי המוקדם מבין השניים: 15 שנה לאחר שהתחיל את פעולות החיסכון, או בגיל 62 לאישה ו-67 לגבר. תקופת החיסכון המינימאלית עם זאת, עומדת על 5 שנים. כספים שהושקעו החל ב-1 בינואר 2006 ניתנים למשיכה החל מגיל 60 בלבד. ניתן למשוך כספים לפני המועדים הנ"ל עם תשלום מס של 35% על היתרה שצבר העמית.

רווחי הקופה נובעים מהשקעות המבוצעות בידי מנהליה. מן העמיתים גובה הקופה דמי ניהול קבועים מהיתרה שנצברה לזכותם, עד לשיעור של 0.167% בסוף כל חודש. דמי הניהול אינם תלויים בתשואות הקופה, וזאת על מנת למנוע השקעות מסוכנות מצד מנהליה אשר היו יכולות להגדיל את תמלוגיהם.

קיימים מספר רב של מסלולי השקעה בקופות גמל, החל ממסלולים סולידיים מאוד וכלה במסלולים מנייתים בעלי סיכון רב. העמית יכול לקבוע היכן להשקיע את כספיו וכן לעבור ממסלול אחד למשנהו ללא אירוע מס.

בנוסף,עמית יכול לבחור להעביר את ניהול קופת הגמל שבבעלותו לחברה מנהלת אחרת בכל עת שיבחר, וזאת מבלי למשוך את הכספים או להפסיק את ניהולם.

ב-23 בינואר 2008 התקבל בכנסת תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ח – 2008, שמטרתו הפניית עיקר הכספים החדשים שייצברו במסגרת החיסכון הפנסיוני החל  מה-1 בינואר 2008, לקבלת קצבה החל מגיל הפרישה – בניגוד למצב הקודם שבו ניתן היה להפקיד כספים בקופת גמל הונית המיועדת למטרת תשלום חד פעמי בגיל פרישה. תיקון החוק חל על עמיתים שכירים ועצמאיים כאחד.

החוק הגדיר שני סוגי קופות גמל לקצבה:

קופת גמל לא משלמת לקצבה – קופה ממנה לא ניתן למשוך ישירות כספים שהופקדו בה, למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא על ידי העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה. (כל קופות הגמל לתגמולים ופיצויים בישראל אושרו בעקבות התיקון, לפעול במתכונת זו).

קופת גמל משלמת לקצבה – קופה לקצבה שניתן למשוך ממנה ישירות את החיסכון שהצטבר כקצבה, בהתאם לתקנון שלה.

החל מה-1 בינואר 2008 השתנה מעמד קופות הגמל ההוניות לקופת גמל לא משלמת לקצבה. כאשר יגיעו עמיתיהן לגיל פרישה, משיכת הכספים שצברו תהיה באמצעות קצבה חודשית ולא בסכום חד פעמי. סכום הקצבה החודשית תלוי בסכומים שנחסכו, במין העמית, במסלול הקצבאות שנבחר ובמועד הפרישה.

בחוק נקבע כי כל עוד סכומי החיסכון הפנסיוניים לא עלו על סכום שמקנה לעמית קצבה חודשית בגובה של 3,850 ₪* ("קצבה מזערית") על העמית למשוך את הכספים שהצטברו לזכותו כקצבה שתשולם לו מידי חודש. עמית אשר יהיה זכאי לקצבה חודשית בסכום העולה על הקצבה המזערית, יוכל לבחור אם למשוך את יתרת הסכום כקצבה חודשית גבוהה יותר מהסכום הראשוני שנקבע או לקבל את יתרת החיסכון כסכום חד פעמי בדרך של היון קצבה.

את ההחלטה הזו יקבל העמית בסמוך לגיל הפרישה, כאשר יהיה ברשותו את מירב המידע לגבי צרכיו האישיים ולגבי גובה החיסכון שצבר.

קרן השתלמות היא קופת חיסכון לשכירים, לעצמאים ולחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים, שנועדה במקור לשמש את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך, אולם כיום משמשת על פי רוב כאפיק חסכון כללי לטווח בינוני – האפיק היחיד שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

כאפיק החיסכון היחיד, בטווח הבינוני, הנותן פטור ממס רווחי הון, יש להעדיף שלא לפדות את הקרן כאשר מגיעה לפדיון, במידה וישנם מקורות מימון נזילים אחרים כגון תיקי השקעות וניירות ערך בבנק . בכך יוצרים אפיק השקעה נזיל הנהנה מהפטור ממס. על פני שנים רבות ובתכנון אסטרטגי מדובר בחיסכון שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר מכך.

קיום למרבית בתי ההשקעות יש קרנות השתלמות בעלות מסלולי השקעה שונים החל מקרנות כספיות , דרך קרנות אג"ח , דרך קרנות כלליות המשלבות אג"ח ומניות ועד קרנות מנייתיות בהן החשיפה למניות מתקרבת    ל 100% מנכסי הקרן. כמו כן קיימת אפשרות למעברים בין המסלולים השונים תוך ימי עבודה ספורים בלבד. על מנת לעודד את השארת קרנות ההשתלמות ולא לפדותן , מציעים בתי השקעות רבים  הלוואות בתנאים נוחים אל מול החיסכון בקרנות.

לפי סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה, הפקדות העובד והמעסיק לקרן השתלמות פטורות ממס הכנסה, אם הן עד 2.5% מהשכר ברוטו (הפרשה של העובד) ועד 7.5% מהשכר ברוטו (הפרשה של המעסיק, לכל היותר פי שלושה מחלק העובד), וזאת עד לתקרת שכר חודשי של 15,712 ש"ח (נכון ל-2010). ניתן להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור.

עמית עצמאי וחבר קיבוץ יפרישו עד 7% מתוכם יקבלו ניכוי על 4.5% ובתנאי שמפרישים תחילה 2.5% עליהם לא מקבלים ניכוי. שיעור ההפקדה המירבית לשנת 2010 הוא 17,010 ₪.

לאחר שלוש שנות ותק בקרן ניתן להשתמש בכסף שנצבר בה, למימון השתלמויות או לימודים ללא תשלום מס. הפטור ממס ניתן לכל מטרה לאחר שש שנים לפחות (שלוש שנים במקרה של גבר מעל גיל 67 או אישה מעל גיל 62). מאחר שהמדינה אינה מטילה כל מגבלות לגבי השימוש בכסף שנצבר בקרן לאחר תום שש שנים, ניתן לנצלו לכל צורך ולאו דווקא להשתלמות. עובדה זו הפכה את קרנות ההשתלמות לערוץ חיסכון (פטור ממס) גרידא, שבמקרים רבים אינו משמש כלל להשתלמות.

קרן השתלמות היא קופת חיסכון לשכירים, לעצמאים ולחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים, שנועדה במקור לשמש את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך, אולם כיום משמשת על פי רוב כאפיק חסכון כללי לטווח בינוני – האפיק היחיד שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

כאפיק החיסכון היחיד, בטווח הבינוני, הנותן פטור ממס רווחי הון, יש להעדיף שלא לפדות את הקרן כאשר מגיעה לפדיון, במידה וישנם מקורות מימון נזילים אחרים כגון תיקי השקעות וניירות ערך בבנק . בכך יוצרים אפיק השקעה נזיל הנהנה מהפטור ממס. על פני שנים רבות ובתכנון אסטרטגי מדובר בחיסכון שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר מכך.

קיום למרבית בתי ההשקעות יש קרנות השתלמות בעלות מסלולי השקעה שונים החל מקרנות כספיות , דרך קרנות אג"ח , דרך קרנות כלליות המשלבות אג"ח ומניות ועד קרנות מנייתיות בהן החשיפה למניות מתקרבת    ל 100% מנכסי הקרן. כמו כן קיימת אפשרות למעברים בין המסלולים השונים תוך ימי עבודה ספורים בלבד. על מנת לעודד את השארת קרנות ההשתלמות ולא לפדותן , מציעים בתי השקעות רבים  הלוואות בתנאים נוחים אל מול החיסכון בקרנות.

לפי סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה, הפקדות העובד והמעסיק לקרן השתלמות פטורות ממס הכנסה, אם הן עד 2.5% מהשכר ברוטו (הפרשה של העובד) ועד 7.5% מהשכר ברוטו (הפרשה של המעסיק, לכל היותר פי שלושה מחלק העובד), וזאת עד לתקרת שכר חודשי של 15,712 ש"ח (נכון ל-2010). ניתן להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור.

עמית עצמאי וחבר קיבוץ יפרישו עד 7% מתוכם יקבלו ניכוי על 4.5% ובתנאי שמפרישים תחילה 2.5% עליהם לא מקבלים ניכוי. שיעור ההפקדה המירבית לשנת 2010 הוא 17,010 ₪.

לאחר שלוש שנות ותק בקרן ניתן להשתמש בכסף שנצבר בה, למימון השתלמויות או לימודים ללא תשלום מס. הפטור ממס ניתן לכל מטרה לאחר שש שנים לפחות (שלוש שנים במקרה של גבר מעל גיל 67 או אישה מעל גיל 62). מאחר שהמדינה אינה מטילה כל מגבלות לגבי השימוש בכסף שנצבר בקרן לאחר תום שש שנים, ניתן לנצלו לכל צורך ולאו דווקא להשתלמות. עובדה זו הפכה את קרנות ההשתלמות לערוץ חיסכון (פטור ממס) גרידא, שבמקרים רבים אינו משמש כלל להשתלמות.